סֵדֶר הַקָּרְבָּנוֹת

נָהֲגוּ יִשְׂרָאֵל לוֹמַר בְּכָל בֹּקֶר אֶת פָּרָשַׁת הַתָּמִיד, וְנָכוֹן לוֹמַר גַּם אֶת פָּרָשַׁת הַקְּטֹרֶת. פּוֹתְחִים בְּפָרָשַׁת הָעֲקֵדָה – הַקָּרְבָּן הַנַּעֲלֶה בְּיוֹתֵר. וּבְפֶרֶק "אֵיזֶהוּ מְקוֹמָן" לוֹמְדִים מִשְׁנָה, כְּדֵי שֶׁכָּל יְהוּדִי יִלְמַד בְּכָל יוֹם מִקְרָא, מִשְׁנָה וְתַלְמוּד.

אַבְרָהָם אָבִינוּ שָׁאַל: כְּשֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ יֵחָרֵב – בַּמֶּה יִתְכַּפְּרוּ עֲווֹנוֹתֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל? עָנָה לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: "כְּבָר תִּקַּנְתִּי לָהֶם סֵדֶר קָרְבָּנוֹת – כָּל זְמַן שֶׁקּוֹרְאִים בָּהֶם, מַעֲלֶה אֲנִי עֲלֵיהֶם כְּאִלּוּ מַקְרִיבִים לְפָנַי".