1לא תקרבו – הסייג שבתורה עצמה
מדוע לא כתבה התורה ״לא תעשו״, אלא ״לא תקרבו״?
ויקרא יח, ואִישׁ אִישׁ אֶל כָּל שְׁאֵר בְּשָׂרוֹ לֹא תִקְרְבוּ לְגַלּוֹת עֶרְוָה אֲנִי ה׳
בדרך כלל התורה אוסרת את המעשה עצמו, וחכמים הם שעושים סייגים וגדרים כדי להרחיק את האדם מן העבירה – ״ועשו סייג לתורה״. כאן אנחנו מוצאים מקום כמעט יחיד בתורה שבו התורה עצמה עשתה סייג.
״לא תקרבו לגלות ערווה״ – פירוש הפסוק: אל תעשו דבר שיגרום לבסוף לחטא. התורה אינה מסתפקת באיסור המעשה, אלא מזהירה גם על ההתקרבות אליו. מדוע דווקא כאן? כי בתחום הזה היצר חזק במיוחד, ומי שמתקרב – קשה לו מאוד לעצור. מי שרוצה להישאר נקי, אינו בודק עד כמה הוא יכול להתקרב לגבול; הוא שומר מרחק.
ויש כאן לימוד גם לשאר ענייני החיים: בכל מקום שאדם יודע שיש לו חולשה, החוכמה היא לא להיכנס למצב של ניסיון. מי שמתרחק מראש, אינו צריך לנצח בקרב.
🌱 מוסר השכללזהות את המקומות, את המראות ואת המצבים שמקרבים אל החטא – ולהתרחק מהם עוד לפני שהיצר מתעורר.
❤️ אהבת ה׳הסייג אינו גדר של עונש, אלא חומה של אהבה. הקדוש ברוך הוא, שמכיר את חולשתנו, בנה לנו בעצמו גדר כדי שלא ניפול – כמו אב ששם מעקה על הגג.
📖 חידוש קצר בשולי פרשת ״אחרי מות״ של המחבר. אבות א, א (״ועשו סייג לתורה״).