שִׁלּוּחַ הַקֵּן

מִי שֶׁמּוֹצֵא קֵן שֶׁל צִפּוֹר כְּשֵׁרָה, וְהָאֵם יוֹשֶׁבֶת עַל הַבֵּיצִים אוֹ עַל הָאֶפְרוֹחִים, וְהוּא רוֹצֶה אוֹתָם – לֹא לוֹקֵחַ אֶת הָאֵם עִם הַבָּנִים. קֹדֶם מְשַׁלְּחִים אֶת הָאֵם, וְרַק אַחַר כָּךְ לוֹקְחִים אֶת הַבֵּיצִים אוֹ הָאֶפְרוֹחִים.

הַמִּצְוָה הִיא רַק בְּצִפּוֹר כְּשֵׁרָה שֶׁל בָּר, שֶׁאֵינָהּ שַׁיֶּכֶת לְאָדָם. מִי שֶׁמְּגַדֵּל תַּרְנְגוֹלוֹת אוֹ יוֹנִים – מֻתָּר לוֹ לָקַחַת אֶת הַבֵּיצִים מִתַּחַת לָאֵם, כִּי הַכֹּל שֶׁלּוֹ. וְאֵין מִצְוָה לְחַפֵּשׂ קֵן.