הלכות שחיטה

עֵגֶל שֶׁהוֹבִילוּ לִשְׁחִיטָה בָּרַח, וְהֶחְבִּיא אֶת רֹאשׁוֹ בְּבִגְדוֹ שֶׁל רַבִּי יְהוּדָה הַנָּשִׂיא. אָמַר לוֹ רַבִּי: ״לֵךְ, כִּי לְכָךְ נוֹצַרְתָּ״ – וְאָמְרוּ בַּשָּׁמַיִם: הוֹאִיל וְלֹא רִחֵם, יָבוֹאוּ עָלָיו יִסּוּרִים. יוֹם אֶחָד מָצְאוּ בַּבַּיִת גּוּרִים קְטַנִּים שֶׁל חֻלְדָּה, וְרָצוּ לִזְרֹק אוֹתָם. אָמַר רַבִּי: ״הַנִּיחוּ לָהֶם, שֶׁכָּתוּב: וְרַחֲמָיו עַל כָּל מַעֲשָׂיו״ – וְנִסְתַּלְּקוּ מִמֶּנּוּ הַיִּסּוּרִים.