טריפות

כָּל בַּעַל חַיִּים שֶׁנִּשְׁחַט כַּהֲלָכָה – בְּחֶזְקַת כָּשֵׁר, וְאֵין צֹרֶךְ לִבְדֹּק אוֹתוֹ מִכָּל הַטְּרֵפוֹת, כִּי הוֹלְכִים אַחַר הָרֹב, וְרֹב בַּעֲלֵי הַחַיִּים אֵינָם טְרֵפוֹת. לָכֵן מֻתָּר לְכָל יִשְׂרָאֵל לִשְׁתּוֹת חֲלֵב פָּרָה, בְּלִי לַחְשֹׁשׁ שֶׁמָּא הִיא טְרֵפָה.

עוֹף שֶׁנִּמְלַח וְהֻכְשַׁר, וּמָצְאוּ בּוֹ ״צְרִירוּת דָּם״ – מָקוֹם שֶׁיֵּשׁ בּוֹ דָּם קָרוּשׁ מַמָּשׁ – חוֹתְכִים אֶת הַמָּקוֹם וְזוֹרְקִים. וְאִם יֵשׁ סָפֵק אִם זֶה דָּם מַמָּשׁ, אוֹ רַק צֶבַע אָדֹם שֶׁנִּשְׁאַר אַחֲרֵי הַמְּלִיחָה – אֵין צֹרֶךְ לַחְתֹּךְ.