קיצור הלכות ייחוד

קיצור הלכות ייחוד

יסודות דיני ייחוד

מקור הדין

פשט הגמרא בסנהדרין (כא.־כא:) הוא שייחוד עם אחת מן העריות אסור מן התורה, כך דעת רוב הראשונים (תוספות שבת יג. ד״ה מה; שו״ת הרשב״א, ח״א, סימן אלף קע״ח; טור אבה״ע כ״ב, ועוד). הרמב״ם (איסורי ביאה פכ״ב ה״ב) כותב שהאיסור הוא ״מפי הקבלה״ (על פי הגמרא בקידושין פא:, ראו בית יוסף אבה״ע שם), ונחלקו בשיטתו האם זהו איסור תורה או איסור דרבנן (ראו בית יוסף שם; משנה למלך סוטה פ״ב ה״א). להלכה אנו פוסקים שייחוד עם אחת מן העריות (כגון עם אשת איש) הוא דאורייתא (חכמת אדם קכ״ו, א). גם ייחוד עם פנויה נידה (וסתם אישה מעל גיל 12 היא בחזקת נידה) אסור להלכה מדאורייתא (שו״ת הריב״ש, סימן תכ״ה, ופוסקים נוספים; חכמת אדם שם).

ייחוד האסור רק מדרבנן קיים כאשר מדובר על פנויה שאינה נידה (כיום, סתם ילדה מתחת לגיל 12), או עם שתי נשים (אפילו שתיהן ערווה).

טעם הדין

בפשטות טעם איסור ייחוד הוא משום חשש שהדבר יביא לידי עריות (אך חשוב להדגיש: ברור שאיסור ייחוד הוא איסור עצמאי, וגם אם המתייחדים לא הגיעו לידי עבירה של ביאה — הם עברו על איסור תורה של יחוד), כך נראה מדברי הרמב״ם (איסורי ביאה שם, הי״ט־ה״כ). אולם מסתבר שיש ורובד נוסף. עצם המציאות ובת במצב שיכול להביא לידי בן עבירה יש בה ִקרבה אסורה, כיוון זה ִקרבה שאמורה להיות רק בין איש לאשתו.

הגדרת יהוד

״ייחוד״ הוא הימצאות במקום שבו אין אנשים העשויים לראות או להפתיע את המתייחדים (חכמת אדם קכ״ו, בינת אדם ס״ק כו; חזון איש, יו״ד ס״ו, ג). הייחוד אסור במסגרת הנסתר כ-2 דקות ללא הפרעה (שו״ת אגרות משה, אבה״ע, ח״ד, סימן ס״ה אות כה; שו״ת מנחת יצחק, ח״ד, סימן צ״ד), ויש אומרים שמשך הזמן הוא 35 שניות (דבר הלכה, הוספות, טו). כאשר אתה נמצא במקום הראוי בו את משך הזמן שיש איסור, הרי שיש איסור ייחוד אפילו אם מדובר בכמה שניות (שו״ת מנחת יצחק שם; שו״ת שבט הלוי, ח״ג, סימן ק״פ).

מספר האנשים המתייחים

איש עם כמה נשים: הגמרא (קידושין שם) אומרת שאסור לאיש להתייחד עם שתי נשים (מדרבנן — שו״ת הרשב״א וחכמת אדם שם), וכך נפסק להלכה (שולחן ערוך אבה״ע כ״ב, ה). השולחן ערוך (שם) אוסר ייחוד של איש אחד אפילו עם הרבה נשים. אולם הרמ״א (שם) מתיר לאיש אחד להתייחד עם שלוש נשים (על פי החלקת מחוקק ס״ק ח). אך לשיטת הרמא, גם בשעות הלילה יש צורך להחמיר יותר, כפי שיוסבר להלן (דבר הלכה י׳, ו).

אישה אחת עם כמה גברים: לדעת הריטב״א (קידושין שם) ועוד ראשונים, כאשר מדובר באנשים כשרים מותר לאישה אחת להתייחד עם שני גברים או יותר, כך פוסק הרמ״א (שם). אולם הרמב״ם (איסורי ביאה שם ה״ח) מחמיר ואוסר לאישה אחת להתייחד עם שני אנשים, אפילו כשרים, וכך פוסק השולחן ערוך (שם). הייחוד המותר על פי השולחן ערוך: נחלקו הפוסקים איזה ייחוד מותר לפי השולחן ערוך: יש אומרים שהוא מתיר רק ייחוד של שלושה אנשים ושלוש נשים (בית שמואל ס״ק ח), יש אומרים שהוא מתיר ייחוד של שני אנשים ושלוש נשים (חכמת אדם שם, ג; ערוך השולחן שם, ז) ויש אומרים שהוא מתיר אפילו ייחוד של שני אנשים ושתי נשים (ב״ח ד״ה מיהו; ט״ז ס״ק ג). פרט לכך, יש פוסקים ספרדים שכתבו כדעת הרמ״א (כנסת הגדולה, הגגות טור, ד; בן איש חי, עוד יוסף חי, שופטים־ח), יש מקום לדרוש לפחות כשיש צורך משמעותי.

ייחוד בלילה: בשעה שאנשים רגילים ללכת לישון, גם לפי הרמ״א צריך אדם נוסף. כלומר, מותר לאישה להתייחד רק עם שלושה גברים, ולא רק עם ארבע נשים (רמ״א שם; דבר הלכה י׳, ו).

ייחוד עם אנשים פרוצים: אם מדובר בייחוד עם אנשים פרוצים, אסור הייחוד גם באופנים הנ״ל.

איש אחד עם שתי נשים אישה אחת עם שני גברים

אסור

שולחן ערוך – אסור רמ"א וחלק שולחן ערוך – אסור רמ"א והרבה אפילו איש אחד מהספרדים – מותר מהספרדים – מותר

עם הרבה נשים לאיש אחד להתייחד

עם שלושה נשים

בלילה, גם לפי הרמ"א צריך איש נוסף

)כלומר מותר לאישה להתייחד רק עם

שלושה גברים, ולא רק עם ארבע נשים( גם כשאוסרים, בכל מקרה שיש יותר מאיש אחד ואישה אחת זהו איסור דרבנן )רשב"א, חכמת אדם(, ויש לכך השכלה של ספק

אירועים שונים לייחוד

פתח פתוח לרשות הרבים

אם במקום שבו נמצאים המתייחדים יש דלת שפתוחה לרשות הרבים, אין ו איסור ייחוד (קידושין פא.; שולחן ערוך, אבה״ע כ״ב, ט).

דלת סגורה אבל לא נעולה: אם אין שום סיכוי שייכנס לשם אדם, ישוג איסור ייחוד. אולם אם מדובר במקום שאמנם לא סביר שייכנס לשם אדם, אבל יש סיכוי מועט שייכנס (וסיכוי זה גורם לאדם לחשוש לעשות מעשה עבירה אלא לנעול את הדלת) — נחלקו אחרונים האם יש בכך. רבי עקיבא איגר (שו״ת, מהדורה קמא, סימן ק״) והבית מאיר (שו״ת, סימן מ״ט) אוסרים, ואילו הרדב״ז (ח״א, סימן קכ״א; על פי תשובת הרשב״א, ח״א, סימן אלף רנ״א), המבי״ט (ח״א, סימן. רפ״ז), המהרש״ם (ח״ב, סימן ע״ו ד״ה גם מ״ש) ופוסקים נוספים הקלופוס. ראוי להחמיר (ודי להשאיר את הדלת מעט פתוחה), אך במקום אם מדובר בייחוד דרבנן, יש שתי נשים ואיש אחד.

חלון: ההיתר של פתח פתוח קיים גם בחלון, אבל במקרה זה, צריך להיות במקום אפשר לראותם דרך החלון (ראו שו״ת אגרות משה, אבה״ע, ח״ד, סימן ס״ה אות ב).

בעלה בעיר

נחלקו ראשונים האם מותר לאישה נשואה להתייחד עם אדם זר כאשר בעלה נמצא עיר. מדברי רש״י (קידושין פא. ד״ה אין) נראה שאסור, ואילו התוספות (ד״ה בעלה) והרמב״ם (איסורי ביאה פכ״ב הי״ב) מתירים. להלכה, השולחן ערוך (אבה״ע כ״ב, ח) ורוב אחר(ט״ז שם ס״ק ז; חפץ חיים, נדחי ישראל, כ״ד, ו; דבר הלכה ז׳, א, בשם החזון, ועוד) פוסקים איש קשר, וכך מקובל להלכה.

האם הבעל צריך לדעת היכן אשתו? לדעת הבינת אדם (כ״ו, ס״ק י״ז), אם הבעל לא יודע היכן אשתוסט, אין סיכוי של בעלה בעיר, שהרי היא לא חוששת שמא יבוא. אולם בשם החזון איש (הובא בדבר הלכה ז׳, ב) כתבו קלי, כיוון שלדעתו יסוד ההיתר הוא עם שהאישה חוששת מבעלה גם כשאין סיכוי שיבוא (״אימת בעלה עליה״) ולא תסכים להתפתות. ראוי להחמיר (וניתן להודיע ​​לבעלה בקלות בפלאפון), אך במקום צורך יש מקום, ובפרט בייחוד דרבנן (עם גויה או עם שתי נשים וכדומה).

הגדרת ״עיר״: מצד אחד, מסתבר שירושלים נחשבת כעיר אחת למרות גודלה (לפחות לפי הטעם של החזון איש, שאימת בעלה עליה). מצד שני, מסתבר שיישובים סמוכים נחשבים אף הם לעיר אחת, אפשר להגיע בקלות ובמהירות מיישוב ליישוב (וממילא האישה חוששת שבעלה יבוא).

אשתו בעיר: נחלקו הפוסקים האם יש את זה לגבר נשוי כאשר אשתו בעיר. למעשה, גם לדעת המתירים ניתן רק כשהבעל בביתו, וגם באישה אני לא יודע כל היום מחוץ לבית אלא מגיע מהיום הזה (שו״ת אמרי יושר, ח״ב, סימן ס״ט אות ח; ופשטות רוב הפוסקים להחמיר גם במקרה זה).

שומר

מותר לאיש להתייחד עם אישה אם יש מקום גם ילד או ילדה, כי הילד לא שומר סוד ומתביישים ממנו (קידושין פא:; שולחן ערוך שם, י; רמ״א, יו״ד קצ״ב, ד). הוא צריך להיות מצד אחד מספיק גדול כדי לקלוט את המתרחש סביבו, ומצדד לא יהיה אסור בייחוד. לכן, ילד או ילדה מעל גיל חמש עד גיל תשע (שו״ת חתם סופר, ח״ב, סימן צ״ו; פת״ש שם ס״ק יב; שו״ת שבט הלוי, ח״ה, סימן ר״ד; ויש אומרים עד גיל אחד עשרה־שתים עשרה — שו״ת פנים מאירות, סימן קל״א; חפץ חיים, נדחי ישראל, ועוד) יכולים להיות שומרים.

שומר בלילה: בלילה, בשעה שרגילים לישון, צריך שני שומרים (שו״ת חתם סופר שם; חכמת אדם קכ״ו, ה), אך ניתן לאפשר גם כששניהם ישנים, כי ייתכן שאחד מהם יתעורר פתאום(באר היטב, אבה״ע קנ״ד, ה, ופוסקים נוספים).

קרובת משפחה של המתייחדים: מותר להתייחד עם אישה אם נמצאות שם גם אמו, בתו או אחותו של המתייחד (שו״ת בית שלמה, ח״א, או״ח, סימן מ״ח; חזון איש, הובא בדבר הלכה, ח׳, ד; שו״ת אגרות משה, אבה״ע, ח״ד, סימן ס״ה, ח). כמו כן מותר להתייחד עם שתי גיסות או עם אישה וחמותה (שולחן ערוך, אבה״ע כ״ב, י). הרב פיינשטיין (שו״ת אגרות משה, אבה״ע, ח״ד, סוף סימן ס״ד) הקל גם בייחוד עם אם ובתה. ואף שהדבר לא כתוב בפוסקים אחרים, הרי שבמקום יש מקום כנראה כך, כי מדובר ממילא על ייחוד דרבנן (וספק דרבנן לקולא).

שומר הנכנס ויוצא: נחלקו הפוסקים האם ניתן לאפשר להתייחד כאשר השומר לא נמצא כל הזמן במקום הייחוד אלא נכנס ויוצא, ולהלכה אנו פוסקים קשר (שו״ת הרשב״א, סימן תקפ״ז; רמ״א, אבה״ע קמ״ח, ב; שו״ת דובב מישרים, סימן ה׳). סיבת כיוון שהשומר יכול להיכנס בכל רגע, הרי שהם חוששים שמא יפתיעו אותם. חשש זה גדול יותר מאשר מצב שבו השומר נמצא יחד עם המתייחדים, היא אישה (גדולה) יכולה להיות שומרת שנכנסת ויוצאת, אף שהיא תהיה ביחד עם המתייחדים באותו חדר יהיה איסור ייחוד (ולכן כשתיכנס בהפתעה, תשאיר את הדלת פתוחה עד צאתה ). כשיש לשומר מפתח והוא יכול לפתוח את הדלת מבחוץ, ניתן אפילו לנעול את הדלת.

כל השומר שומר: כאשר אחד מן הנוכחים משומר מן הייחוד (כגון אישה שבעלה בעיר) מותר גם להיות שם (כגון לאישה נוספת).

דוגמאות מעשיות לייחוד

ייחוד במכונית

איסור ייחוד קיים גם במכונית, כי יש חשש שמא יעצור (שו״ת אגרות משה, יו״ד, ח״ב, סימן פ״ב). ואף על שכאשר אין ייחוד, למשל כשיש פתח פתוח לרשות הרבים, אין חוששים שמא ינעל את הדלת, כאן יש מצב של ייחוד ושל סתר ויש רק מגבלה טכנית לביצוע העבירה.

בשביל נסיעה משותפת של איש ואישה מותרת רק כשניתן לראות מבחוץ את מה שקורה במכונית (אור יום או פנסי רחוב), וכאשר מידי כמה דקות עוברת מכונית. אם עוברות מכוניות אך יש חושך, ניתן להקל ולסמוך על הדלקת אור במכונית. כאשר חסרים התנאים הנ״ל, אפשר רק בשני אנשים עם אישה אחת או בשלוש נשים עם איש אחד. כמו כן, אפשר למצוא בשאלה בעיר, או שיש במכונית ילד או ילדה מעל גיל חמש.

בזמן החקיקה או במקום של סכנה, קח טרמפיסטית גם כאשר לא קיים התנאים הנ״ל (ומכל מקום ראוי להדליק אור במכונית, ושהאישה תשב במושב האחורי), כיוון שבשעת הנסיעה לא קיים חשש עבירה, ואם יעצרו בדרך מחמת תנאי הנסיעה, לרוב יהיו באזור מכוניות נוספות (או מחסומים צבאיים עם אנשים נוספים), ולא תהיה זו מציאות של ייחוד. ובפרט יש מקום בקרה במקרה זה בכביש שאי לעצור בו (או שמסוכן לעצור בו), למשל בכביש מהיר. וכל זה אפשר הוא בזמן החק, אבל באופן נורמלי צריך להקפיד על התנאים הנ״ל גם בנסיעה במכונית.

טיול משוטף

אם בן ובת הולכים לטייל (במקרה שבו יש מקום הלכתית, למשל הם קשורים לקראת נישואין או אחרי אירוסין), אם הם נמצאים בתוך בית חובה עליהם להקפיד על התנאים שהזכרנו (להשאיר דלת פתוחה ]ואם יש צורך ניתן לאפשר את הדלת הנעול, ובתנאי שיש מישהו שעשוי להיכנס[, או שיש בבית ילד או ילדה מעל גיל חמש). אם הם נמצאים בחוץ, עליהם להיות שם אנשים עוברים שם אנשים. אין זה צריך להיות מקום המוני, אך בהחלט לא מבודד (לדוגמה: טיול במדבר יהודה או ברמת הגולן אפשרי בתקופות שיש בהן עוד אנשים שמטיילים ועוברים כל כמה דקות, אבל בתקופות שסביר שלא יהיו אנשים - הדבר בעייתי).

דווקא צריך להקפיד יותר על דיני ייחוד, במיוחד לרעה בבן ובת שיש להם כבר קשר ארוך או שהם מאורסים. כמובן, גם לאחר שמירה על דיני יחוד צריך להקפיד על דיני צניעות, אודיני כשלעצמם אינו ערובה להתנהגות צנוע.

איחוד עם רופה

לגבי רופא יש צדדים ולחמיר. מצד אחד יכול להחמיר, כי ״עסקו עם "נשים, ובגמרא (קידושין פב:) מבואר שבאדם כזה הייחוד אסור אפילו כשבעלה בעיר. מצד שני לאפשר, כי הוא טרוד במלאכתו ולא יפגע באומנותו ובשמו הטוב (שו״ת אגרות משה, אבה״ע, ח״ד, סימן ס״ה אות א).

למעשה ניתן להתחבר כאשר הדלת אינה נעולה וייתכן שאחות או אנשים אחרים ייכנסו, חברה שעת מבחוץ ויכולה להיכנס לבד לדפוק (מדין שומר). כמו כן ניתן להשיג כאשר הדלת נעולה אך בעלה בעיר (וטוב שיידע היכן היא נמצאת), או כאשר הולכת עם חברה נשואה, או כאשר הולכת עם אביה. אונטן לסמוך על האגרות משה (לעיל) גם כשהולכת עם אמה או בתה. וכאשר המרפאה בביתו של הרופא (והוא נשוי) יש יותר מקום אחר מדין ״אשתו בעיר״ (במקום צורך). דברים אלו נכונים גם לאיש שהוא לך לרופאה (ובמקרה זה אם היא נשואה, פרט״ים לעיל יש יותר מקום מצד ״בעלה בעיר). מכל מקום לכתחילה יש להתאמץ שאיש ילך לרופא ואישה תלך לרופא (לא רק מצד הלכות ייחוד אלא מטעמים נוספים).

חייל וחיילת במשמרת

לכתחילה צריך לעשות כל מאמץ שחייל וחייל לא יהיו רק שניהם ביחד משמר.

אם אין אפשרות, ניתן לאפשר אם יש סיכוי סביר שמישהו ייכנס (ואפשר להקל מעיקר הדין גם אם הדלת נעולה, בתנאי שיש מפתח לאנשים מבחוץ). אם יש רק קלוש קלוש שמישהו ייכנס, ניתן רק אם הדלת פתוחה (אפילו קצת. ובדוחק יש מקום גם אם הדלת סגורה אך אינה נעולה).

אם אין סיכוי כללי שמישהו ייכנס, אסור לחייל אחד ולחיילת אחת להיות בייחוד, לא ביום ולא בלילה. ומכל מקום ניתן לראות חלון שדרכו ניתן את הנעשה בחדר.

אפשר להמשיך היום אם יש שני חיילים וחיילת. בלילה (משעה שרגילים

ללכת לישון גם ביום בשלושה

חיילים, או לפחות בשני חיילים ושתי חיילות מקפידים על ענייני צניעות, יש להיזהר יותר, מעבר לדבר שנאמרו כאן. בכל מקרה כזה, הרי שפרט להלכות ייחוד צריך כמובן קפיד על ענייני צניעות: צריך לשמור על דיבור ענייני ומכבד ולהיזהר מאד מדיבור המבטא קירבה ויוצרים רגשיים עם חיילות שלא למטרות נישואין.

רבי אברהם ישעיהו קרליץ

חזון איש

נולד בשנת ה'תרל"ט (1878) בליטא ומגיל צעיר למד ביחידות ובשקדנות. היה עניו מאוד ואת ספרו הראשון, 'חזון איש', הוציא בעילום שם. ספר זה התקבל בהערכה רבה בעולם התורה. בהמשך חייו השלים עשרים ושניים ספרי 'חזון איש' (אי"ש בראשי תיבות: אברהם ישעיהו). הוא עלה לארץ ישראל והתיישב בבני ברק.

החזון איש עסק בנושאים רבים בכל התורה כולה. בין השאר מפורסמות מידות החזון איש, שבקביעתן חלק על רבי חיים נאה וטען ששיעורי המידות להיות גדולות יותר (כדעת הנודע ביהודה). עסק רבות גם במצוות התלויות בארץ, וכבר בשבוע הראשון לבואו ארצה שלח שאלה בענייני תרומות ומעשרות אל הרב קוק, שהיה הרב לישראל. כתב גם ספר אמוני־מחשבתי חשוב בשם 'אמונה וביטחון'.

החזון איש הפך להיות מחשובי המנהיגים של היהדות החרדית בארץ, אף שלא שימש במשרה רשמית למשל. ספריו כתובים מתוך לימוד עיוני מרשים ועמקים מפליאה ומהווים בסיס חשוב ומשמעותי בפסיקה ההלכתית. נפטר בשנת ה'תשי"ד (1953).