ארבע אמות חדשות


ישנה ציטטה השגורה בפי הבריות - "ארבע אמות חדשות בארץ ישראל", שכביכול המצווה ללכת בארץ ישראל אינה מתקיימת אלא בארבע אמות חדשות, שלא דרך בהן מעולם.

בגמרות שלנו לא מופיעה כזו גירסה, ולהלכה אין הבדל בין ארבע אמות ישנות לחדשות[1]. אמנם מצאנו בכמה וכמה מקומות חשובים ביטוי זה. המקור הקדום ביותר הוא בספרו של אחד משיירתו של רבי יהודה החסיד, שעלתה ירושלימה בשנת תס"א, ותיעד את רשמיו בקונטרס 'שאלו שלום ירושלים'. בסוף הקונטרס הוא כותב – "ידוע, שההולך ארבע אמות בארץ ישראל יש לו חלק לעולם הבא, ומנהג תלמידי חכמים של ארץ ישראל, כשהוא הולך במקום שעדיין לא היה שמה אומר 'הלכתי ארבע אמות חדשים'".   

ונראה, שבאמת אין כאן כל סתירה וקושיה, שכן מעולם לא נתכוונו כל אותם שאמרו 'ארבע אמות חדשות' לומר, שרק בזה מתקיים מה שאמרו בגמרא - "כל המהלך ארבע אמות בארץ ישראל - מובטח לו שהוא בן העולם הבא". אלא שמצד מצוות חיבת הארץ חיפשו תמיד ארבע אמות חדשות.

וכן רואים מהכתוב (שמות יג): "וְהָיָה כִּי יְבִאֲךָ ה' אֶל אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּע לְךָ וְלַאֲבֹתֶיךָ וּנְתָנָהּ לָךְ" רש"י: "ונתנה לך - (מכילתא) תהא בעיניך כאלו נתנה לך בו ביום ואל תהי בעיניך כירושת אבות". מדוע צריך להרגיש כאילו היום באנו לארץ? כי דבר חדש גורם לאדם חביבות גדולה. לכן בארבע אמות חדשות יש מצווה של חיבת הארץ.

כתב בספר ארי במסתרים (לר' יהודה אריה אלתר נכדו של השפת אמת): בארץ ישראל עצמה יש הרבה מקומות, כי ארץ ישראל מכוונת כנגד העולמות העליונים, ולכן כל אור שיש בעולמות יש מזה גם בא"י, כמ"ש א"י מעין עוה"ב.

וז"ש "המהלך ד' אמות בא"י יש לו חלק בעוה"ב", ומורגל בפי העולם שכל ד"א חדשים בא"י יש בזה ענין מיוחד, כי כל ד"א בא"י מכוון לענין מאורות עליונים, וזה הענין שאמר השי"ת לאברהם קום התהלך בארץ לארכה ולרחבה, ויזכה בכ"מ לטעום מאור העליון. וזה ענין הגדול דישיבת א"י, כי ידוע אשר אור בעולם העליון יזכה האדם לו רק אם טעם מעין זה בזה העולם, ולכן כל המהלך בכל א"י זוכה לכל העולמות.


 מסופר על מרן החזו"א, שנהג לקח אותו לברית מילה, וכשהגיעו לקרבת המקום, הגיעו לאתר שעדיין לא נסלל בו כביש, והנהג סירב לנסוע על החולות. כאשר נוסע נוסף הפציר בנהג, אמר החזו"א מיד – "עזוב אותו, אל תבקש. אנחנו נלך ארבע אמות חדשות בארץ ישראל"[1].

מסופר על ר' זונדל מסלנט במשך כל ימי שבתו בירושלים, היה נוהג ללכת כל יום ארבע אמות חדשות, על סמך המאמר: "כל המהלך ד' אמות בארץ ישראל - מובטח לו שהוא בן עולם הבא" (כתובות קיא.) בתחילה הלך מכיוון שער יפו, כשהגיע למרחק רב מדי מהעיר, שינה את מהלכו בכיוון משער שכם.



 

 

[1].  מעשה איש ח"ב עמ' ריט.

   

 

[1].  כך הורו כל הפוסקים - שלהי דקייטא סימן כ, הגאון רבי מרדכי גרוס שליט"א, מנוחת אמת עמ' עד.