דירה נאה בארץ ישראל

היו מגדולי ישראל שאף שבחו"ל היו מסתפקים בדירה פשוטה בתכלית הפשטות[1], בארץ ישראל קנו דירה נאה ויפה משום זה אלי ואנווהו של מצוות ישוב ארץ ישראל. 

דהנה כתיב ויהי בשלם סוכו ומעונתו בציון, וידוע הפירוש של הגאון הקדוש מוילנא זצוק"ל, שיש שני מצות בתורה שהם מקיפים את כל האדם, א' מצות סוכה, ב' מצות ישוב א"י, וזה ויהי בשלם, דהיינו מצות שמקיפים את האדם לגמרי, סוכו, דהיינו מצות סוכה, ומעונתו בציון, דהיינו ישוב א"י.
ולענינינו כמו כן אפשר לומר שדומים להדדי מצות סוכה ומצות ישוב א"י, דכמו שאיכא מצוה בסוכה שיהא סוכה נאה, כן יש מצוה במצות ישוב א"י דירה נאה.

והוא ק"ו, הלא חז"ל דרשו במס' סוכה תשבו כעין תדורו, ומי נתלה במי, ואם הדירת עראי של מצות סוכה צריך שתהיה בהידורה, דהיינו סוכה נאה, א"כ מצות ישוב א"י שהיא מצוה של דירת קבע, מכ"ש שצריך להיות באופן של התנאה לפניו במצות, דהיינו דירה נאה, ומשום חיבוב א"י כמובא בשו"ת הר"י מגאש (לקמן בסיפור)[2].  

_{[1]. כמו שכתב הפלא יועץ (ערך בנין): בארץ העמים אם אפשר לו לאדם לדור בישוב ע"י שכירות יותר טוב שלא יבנה בתים כלל ולא יקבע דירה בארץ טמאה וזה מורה על אמונת הגאולה וצפיית הישועה מיום ליום.} 

_{[2]. הג"ר ישראל אריה וייסמן בספר הדרת ישראל (ח"ב עמ' כו-כז).}

מתי קנה האדמו"ר וילה

מספר הג"ר ישראל אריה וייסמן, תלמידו של האדמו"ר שפע חיים מצאנז קלויזנבורג ורב ור"מ ביהמ"ד אמרי שפר הר נוף בספרו הדרת ישראל (ח"ב עמ' כו-כז):

בחו"ל לא הסכים מורי ורבי בשום פנים ואופן שיבנו לו בית חדש, ואף במה שהיה גר, היה דירה פשוטה מאוד בלי שום לוקסוס למיניהם, והרבה שנים היה גר ביוניון-סיטי בבנין הישיבה, שהיה לו שם כמה חדרים עבור משפחתו, ולא היה לו דירה פרטית כלל.

וזכרנו כשביקר אצל כ"ק רבינו זצוק"ל אחד מגודלי האדמורי"ם שליט"א שם ביוניון סיטי, לא היה יכול להאמין מה שעיניו רואות, באיזה דירה פשוטה בתוך בנין הישיבה גר בו, באמריקה אשר שם הכסף והזהב, והוא אין לו אפילו דירה פרטית כלל, וגר בבנין יחד עם הבחורים. 

והנה בבואו לארץ ישראל קנה רבינו זצוק"ל דירה יפה עד מאוד, וילה עם ב' קומות, והיו רבים שתמהו מדוע שינה רבנו ממנהגו.

ונראה לבאר את הנהגתו דהא דרבינו דר בהרחבה היה רק בא"י, דלפי פירוש הר"י מגאש (המובא בהערה^[1]), הלא איכא מצוה להנות ולשמוח מישוב ארץ ישראל, וא"כ הלא אדרבה בזה שדר בבית נאה מקיים בזה מ"ע של ישוב ארץ ישראל בהידור מצוה, כדאיתא בחז"ל זה אלי ואנוהו התנאה לפניו במצות, אעשה לפניו סוכה נאה וכו', עיי"ש.

לכן בארץ ישראל מאחר שיש בה מצות ישוב ארץ ישראל, השתדל כ"ק רבינו זצוק"ל לבנות לו בית גדול בתכלית ההידור, כדי לקיים מצות ישוב א"י מתוך הרחבה ושמחה בקיום המצוה של ישוב ארץ ישראל.  וזה היה כל כולו לש"ש כדי לקיים בזה מצות ישוב א"י בהידורה. (מתוך הספר הנפלא ארץ חיים - שו"ת מר' חיים קניבסקי על ארץ ישראל)

[1]. בשו"ת הר"י מגאש (סי' לט), והא דאמרינן בשלהי כתובות רבי אמי ורבי אסי הווו קיימי משמשא לטולא ומטולא לשמשא, פירוש מחמת חביבותא דארעא דישראל עלייהו, הוו קיימי משמא לטולא ומטולא ומטולא לשמשא, דכי הוו יתבי בשמשא וקא מתחממי מחמת שמשא וקא מצטערי, הוו קיימי לטולא, כי היכי דלימטי להו רוחא מההוא טולא, ומשכחי הנאה מארעא דישראל, וכי הוו יתבי בטולא וקא מצטנני ומצטערי, קיימי ויתבי בשמשא, כי היכי דלשכוח רוחא דשמשא מההוא צינון דמטא להו, ומטיא להו הנאה מארעא דישראל, ומתחדש להו בה שמחה בכולהו עידנא, עכל"ק.