כל יום כחדשה


כל יום כחדשה

מהכתוב (שמות יג): "וְהָיָה כִּי יְבִאֲךָ ה' אֶל אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּע לְךָ וְלַאֲבֹתֶיךָ וּנְתָנָהּ לָךְ". לומד רש"י: "ונתנה לך - (מכילתא) תהא בעיניך כאלו נתנה לך בו ביום ואל תהי בעיניך כירושת אבות". מכאן למדנו שצריך שהארץ תהיה חביבה בעיננו כל יום מחדש.

כך אמר הנתיבות שלום במסיבה מיוחדת שעשה, כשמלאו חמישים שנה מיום עלייתו ארצה, כדי לברך ולהודות לה' במקהלים על כל חסדיו, שזיכהו לשבת בארץ הזאת.

בקריאת ביכורים נאמר הגדתי "היום" כי באתי אל הארץ, הכוונה בזה שמצות ישיבת ארץ ישראל צריכה להיות אצל יהודי בבחינת בכל יום יהיו בעיניך כחדשים.

פעם אחת בקיץ תשכ"א, כשנוכח הגאון רבי יוסף שלמה כהנמן  זצ"ל – הרב מפוניבז' במעמד חגיגי שנערך בקיבוץ "שעלבים" בעמק אילון, בהשתתפות נציגי השלטונות, קם ודיבר בהתלהבות משבחי ארצנו הקדושה. פתח בפסוק מפרשת השבוע, פרשת תבוא, השׂם דברי מקרא בפי האיש מביא הביכורים: "הגדתי היום לה' אלקיך כי באתי אל הארץ...", ושאל כמשתומם: "וכי רק העולים החדשים נצטוו להביא ביכורים, וכל שהוא יליד הארץ אינו במצוה זו?!" אלא הכוונה, הוסיף מיניה וביה, שגם "כל אחד מותיקי א"י יאהב אותה אהבת נעורים נצחית, כאילו רק היום בא אליה..." (וכ''כ רש''י שמות יג, יא).

אגב: באותו מעמד הקשיב לדבריו אחד מראשי הציונים החילונים, שר בממשלה שישב בין הקרואים, והפליט בהתפעלות: "מי מאתנו אוהב את א"י בעוצמה כזאת, כמוהו..."