כל נטיעה בארץ ישראל היא מצווה (כמובא בחתם סופר סוכה לו). אמנם בנטיעת עצים יש בזה מצווה במיוחד, היות ויש מצווה מפורשת בתורה על נטיעת עצים הנלמדת מפרשת חוזרי המלחמה (דברים כ', ו).
א. בפרשת קדושים (ויקרא יט, כג) נאמר "וְכִי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ וּנְטַעְתֶּם כָּל עֵץ מַאֲכָל". חז"ל במדרש דייקו מייתור המילה ונטעתם, ולא כתוב רק שלוש שנים יהיה לכם ערלים, ללמד שיש מצווה לטעם עצים בארץ ישראל (ויקרא רבה כה, ג. תנחומא קדושים ח. אור החיים שם ו).
ב. במדרש מסופר שמשה רבינו ציווה את עם ישראל הנכנסים לארץ, לקחת מעדר ולטעת עצים. וז"ל "כֵּיוָן שֶׁנִּכְנְסוּ יִשְׂרָאֵל לָאָרֶץ אָמַר לָהֶם משֶׁה כָּל אֶחָד וְאֶחָד מִכֶּם יִטְעוֹן מַכּוּשֵׁיהּ (ישא על כתיפו מעדר לחפור בו) וְיִפּוֹק וְיִנְצוֹב לֵיהּ נְצִיבִין (ויצא ויטע לו אילנות) , הֲדָא הוּא דִכְתִיב: כִּי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ וּנְטַעְתֶּם".(ויקרא רבה כה, ה).
ג. נאמר בתורה (שמות כ"ג י) 'ושש שנים תזרע את ארצך'. וכתב שם בדעת זקנים מבעלי התוס': איתמר במדרש דאפילו אין לו לאדם אלא חורבה אחת בתוך גנו, חייב לעבדה בכל יום (אם הארץ צריכה לכך - הגרח"ק) . ונראה להרב ר' משה דוקא בארץ ישראל, כדי להרבות הפרשת תרומות ומעשרות, עכ"ל.
ד. כל זה בנוסף למצוות יישוב ארץ ישראל שיש בזה, כמבואר בגמ' (ב"מ קא, ב) ונפסק בשו"ע (חו"מ קס"ח, א) שיש בנטיעת עצים מצוות ישוב ארץ ישראל.
על כל זה הרחבנו בספרנו ונטעתם – מצוות נטיעת אילנות בארץ ישראל.