תפארתה של ארץ ישראל


תפארתה של ארץ ישראל

חכמינו תקנו תקנות רבות משום תפארת ארץ ישראל כדי להבטיח את היופי החיצוני של הערים בארץ ישראל. בזמן שעם ישראל זוכה לקיים את העיקר של מצות יישוב ארץ ישראל ישנו חיוב להשתדל בקיום הידור המצוה של מצות יישוב ארץ ישראל המתקיים בשמירתנו על תפארתה של ארץ ישראל, שעל ידי כך יוכלו תושביה לאהוב את הארץ [1].

כך שנינו במשנה במסכת בבא בתרא (ב', ז'): מרחיקין את האילן מן העיר עשרים וחמש אמה ובחרוב ובשקמה חמישים אמה ושואלת הגמרא שם (כ"ד ע"ב) מאי טעמא אמר עולא משום נויי העיר.

רש"י מבאר שדין הרחקת אילן מן העיר הוא תקנה מיוחדת שחכמינו תקנו משום "תפארת ארץ ישראל' כדי להבטיח את היופי החיצוני של הערים בארץ ישראל.

כמו שכתב הרמב"ן (בבא בתרא כד, ב): כיון שאמר עולא דמשום נויי העיר הוא פשיטא לי' שאין תקנה זו אלא בא"י אבל בחוצה לארץ... לא תקנו בה כלום הלואי שתינוול בפני יושביה.

[1].  הסביבה בהלכה ובמחשבה - ד 170. במאמר חיוב השמירה על ארץ ישראל יפה הרב נחום סטפנסקי.

בשכונה התנהל פועל נקיון מטעם העיריה, גרף את הפסולת לפח המתנייד. אחד התושבים סבר שהוא עושה מלאכתו בשטחיות, האשימו בהזנחה. כשמעו, זקף הפועל קומתו בחשיבות עצמית והכריז: "אני עושה מלאכתי נאמנה! – דע לך שחכם בן ציון (הרב בן ציון אבא שאול) מקדים לי שלום ומשבח באוזני את עבודתי. הוא ספר לי שחכמים גדולים טרחו לנקות הדרכים כדי ליפות את ארץ ישראל, ואשרי חלקי שאני הולך בדרכם, גדולה זכותי, כך אמר – ואתה בא בטענות?!"  (הגדה של פסח – יגילו במלכם)